שום דבר לא הצדיק את הלינץ' הפתטי שאיתמר וחבר שלו עשו בקארין

לפני הכל, מודה ועוזבת ירוחמה. בטור הקודם ספגתי לא מעט ביקורת על האבחנות שלי לגבי שי, האיש והחליפה בלב מדבר. וואלה, לוקחת לתשומת לבי. יש הבדל בין דברים שנכתבים באתר חדשות מרכזי לבין דברים שנאמרים בקבוצת חברים. בדיעבד, יכול להיות שהגזמתי. תשמעו, זה לא פשוט העסק הזה.

ישנה סתירה אינהרנטית בהיות הבחורה סטנדאפיסטית-אקטיביסטית. את לא יכולה לחרוט על דגלך צדק ומוסר אם את עולבת באנשים לפרנסתך, ומצד שני, כסטנדאפיסטית את יודעת שתמיד תפגעי במישהו. בדיחה היא תמיד על חשבון. הרעיון הוא לנתב את הפגיעה לכיוון "הוגן", כלומר לצחוק מראש על מי שפוגע באחר - על האלים, הדושבאג, המניפולטיבי, השרלטן - מה שלא היה רלוונטי לשי.

אז שי יקר, אם אתה קורא במקרה את הטור הזה, קודם כל, אל. אם בכל זאת תמשיך לקרוא, דע לך ששום מילה שלי או של עיתונאי קפוץ ישבן אחר לא מגדירה אותך באמת, וכולנו פתטיים בדיוק כמוך, אם לא יותר. כי אולי אתה הלכת לטלוויזיה כדי למצוא אהבה, ואולי אתה מצטט בדרך לשם את טוני רובינס, אבל אנחנו צופים בך עושה את זה. חוץ מזה, פאק איט, יש לך מלא כסף.