רוני דניאל לא היה אוהב את זה, אבל סיקור מותו היה אחד מהרגעים היפים של חדשות 12


הכותרת הגדולה של אתמול לא הייתה על עצם מותו המפתיע והעצוב של רוני דניאל. הכותרת האמיתית של היום הייתה: "לא באמת הכרתם את רוני דניאל". הספד אחרי הספד, סיפור אחרי סיפור, אנקדוטה אחרי אנקדוטה - הרשתות החברתיות התמלאו בעשרות פוסטים של חברים וציוצים של עיתונאים שמשרטטים תמונה ברורה: אדם מיוחד הלך לעולמו אתמול. מענטש אמיתי. עיתונאי בטעם של פעם. אל תתרגשו מהדמות הרגוזה שהוא שיחק על המסך שלכם במשך עשרות שנים, הוא היה משהו אחר לגמרי. מין דובי גדול עם לב זהב, שאי אפשר שלא לרצות לחבק. הדמעות זלגו מעצמן.

בתוך ים ההספדים, בלט בכישרונו הגדול עמית סגל - ככל הנראה הכותב החד ביותר במערכת חדשות 12 - שעוד לפני שיבש הדיו הווירטואלי על הפושים שהודיעו לכולנו על מותו של דניאל, כבר הבריק בטור הספד מנוסח לעילא. מי ידע שאפשר להתרגש עד דמעות מטור של עמית סגל? בדיעבד התברר שזה היה רק הסיפתח.

הסיפור המרגש של יאיר שרקי שהפך לוויראלי על הפעם שהכתב הצבאי המיתולוגי הגיע לפלוגה של אחיו כדי להביא לו סיגריות, המונולוג קורע הלב של רינה מצליח, אדוה דדון שהצליחה לצמרר במילה אחת בלבד, הדמעות של קרן מרציאנו, הכתבה של דני קושמרו, פתיח המהדורה המצמרר של יונית לוי - ומעל כולם ברהנו טגניה. אותו ברהנו שתמיד מספר לנו את הסיפורים הכי עצובים וטראגיים בפרצוף קר רוח פרץ בבכי כשסיפר על החבר שלו, המנטור שלו. כל האנשים שאנחנו מכירים עם פני פוקר המקצועיים לפתע נחנקו מדמעות, כולל הכתבים הצבאיים הכי קשוחים. אלה שלא מתרגשים מפיצוצים, שלא בורחים מאזעקות. הם מעולם לא נראו יותר אנושיים.