קסם עכור: השקת דיסני פלוס בישראל היא עלבון לקהל המקומי

באופן טבעי, כמו משפחות רבות בישראל, הבת שלי ואני התרגשנו מאוד לקראת עליית השירות של דיסני פלוס בישראל. בעוד רבים חיכו, ובצדק, לתכנים של הולו, מלחמת הכוכבים ומארוול - אצלנו בבית התרגשנו מהבייסיק - הספרייה הגדושה של תכני דיסני. בראשי כבר דמיינתי איך נצפה יחד בקלאסיקות כמו "מרי פופינס", "ילר הזקן" ו"המסע המופלא הביתה", כמו גם בתכנים נשכחים יותר כמו "הוא הלך על ארבע", "הטיסה האחרונה של תיבת נוח" או "שלושת החיים של תומסינה". כמובן שלא יכולתי כבר לחכות לראות איתה לראשונה את כל תכני "החבובות". הילדה מצדה התרגשה מהשירות שמוקדש כולו לדיסני, עם פרופיל אישי משלה בעברית, ואפשרות לצפות בתכנים האהובים בדיבוב לעברית.

קשה להעביר במילים את האכזבה שנפלה על ביתנו עם השקת השירות ביום חמישי האחרון. רצה הגורל והשירות עלה במקביל לשביתה במערכת החינוך, מה שאפשר לבת שלי לפתוח את הבוקר עם הגרסה המדובבת של "אנקאנטו". השירות היה איטי, מסורבל ולא אינטואיטיבי במיוחד - אבל חשבנו שזה נסלח. בכל זאת, השירות רק עלה לאוויר, זה בטח עוד יסתדר. ואז הילדה התחילה לראות את הסרט, ואחרי עשר דקות הסרט נתקע. יציאה מהסרט וחזרה אליו הובילה אותנו שוב להתחלה, כאילו לא צפינו בו מעולם. הצפייה השניה נתקעה הפעם אחרי רבע שעה. הבעיות הטכניות המשיכו גם כשניסינו לצפות ב"מולאן", ואז הילדה שאלה: "חייבים לראות את זה בדיסני פלוס, אי אפשר בנטפליקס?".


מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר