"פיטר פן וונדי": ביקורת סרט דיסני+

הבמאי של חידוש הלייב אקשן "חברי הדרקון אליוט" המוצלח משנת 2016, דיוויד לאורי (וגם של סרטי ארט-האוס מצוינים כמו "סיפור רפאים" ו"האביר הירוק"), קיבל לידיו עתה את מלאכת היצירה המחודשת בגרסת הלייב אקשן לסרט הקלאסי של דיסני משנת 1953, "פיטר פן", אשר עלה ישירות לשירות הסטרימינג שלהם, דיסני+. עיבוד זה משלב את אבני היסוד הבסיסיים מהרומן של ג'יימס מתיו בארי משנת 1911 (והמחזה פרי עטו שקדם לו) בשילוב סרט האנימציה של דיסני מ-1953. על ידי שינוי אלמנטים הוא הופך כעת לסיפור התבגרות מגוון, אולם גם מאבד לא מעט ממה שהפך את קודמיו לבלתי נשכחים וקסומים.

עלילת הסרט נפתחת בלילה האחרון של האחות הבכורה וונדי דרלינג (אוור אנדרסון) לפני שהיא נשלחת לפנימייה, ואחיה הקטנים ג'ון (ג'ושוע פיקרינג) ומייקל (ג'קובי ז'ופ) נחושים להפוך את השעות האחרונות למהנות ביותר עבורה. הדמיון שלהם משתולל כשהם משחקים בתפקידי שודדי ים בהרפתקה פנטסטית - עד הרגע שבו מראה בחדרם נשברת ומעוררת את זעמם של הוריהם (אלן טודיק ומולי פארקר). אמה של וונדי מעדיפה שבתה תתחיל להתנהג בהתאם לגילה, אבל היא עוד לא ממש מוכנה להיפרד מגחמות של מתבגרים.

עלילת הסרט נפתחת בלילה האחרון של האחות הבכורה וונדי דרלינג (אוור אנדרסון) לפני שהיא נשלחת לפנימייה, ואחיה הקטנים ג'ון (ג'ושוע פיקרינג) ומייקל (ג'קובי ז'ופ) נחושים להפוך את השעות האחרונות למהנות ביותר עבורה. הדמיון שלהם משתולל כשהם משחקים בתפקידי שודדי ים בהרפתקה פנטסטית - עד הרגע שבו מראה בחדרם נשברת ומעוררת את זעמם של הוריהם (אלן טודיק ומולי פארקר). אמה של וונדי מעדיפה שבתה תתחיל להתנהג בהתאם לגילה, אבל היא עוד לא ממש מוכנה להיפרד מגחמות של מתבגרים.



כשהאחים נופלים לשינה, רעשים בחדר מובילים אותם להתעורר והם לוכדים את הפיה המכונפת טינקרבל (יארה שהידי) מרשרשת. פיטר פן (אלכסנדר מולוני) מתפרץ במהרה לחפש אחר הצל שלו. עד מהרה מתברר כי פיטר עוקב אחר וונדי והמתין כל העת עד אשר היא תאמר בקולה כי אינה רוצה לגדול עוד לעולם. כעת, משמילים אלה נאמרו מפיה, זאת ההזדמנות שלו ללוות אותה ואת אחיה לארץ לעולם לא. לאחר שזכו להתאבק באבק פיות ובעזרת מחשבות משמחות, הם עפים מעל לונדון ומשתמשים בפורטל מיסטי כדי להגיע אליה. עד מהרה, הם מוצאים את עצמם לכודים בתווך המלחמה המתעצמת בין אויבו המושבע של פיטר פן, קפטן הוק (ג'וד לאו) וצוות הפיראטים הנקמני שלו, לבין חבריו של פיטר, בהובלת הלוחמת הנועזת טייגר לילי (אליסה וואפנאטהק) והילדים האבודים.הגרסה המחודשת היא למעשה עלילה חדשה כמעט לחלוטין, אשר מנסה להתאים את עצמה לרוח התקופה ולהמשיך את המסורת של דיסני לרכב על גלי הפמיניזם והגיוון האתני-מגדרי. העלילה שואלת את הרעיון המקורי לסיפור המפורסם מאת בארי, אולם עד מהרה הסרט הופך נטול כל אלמנט שאפיין את הקלאסיקה של דיסני. ראשית, פיטר פן אינו עוד דמות הפרוטגוניסט האהובה, שרבבות ילדים חלמו לפגוש, אלא לא יותר מילד מפונק שלא רצה לגדול וכל מי שאינו סר למרותו שילם על כך בהמשך.

יוצרי הסרט עושים שירות רע לסרט המקורי כשמדובר בגיבורים הראשיים, פיטר פן וטינקרבל. יש גבול דק בין יהירות ושחצנות ופיטר פן הוא יותר מדי מהכל. האופי שלו בסרט אינו עושה עימו חסד ודמותו על גבול הבלתי נסבלת. פיטר פן של מולוני נטול כריזמה וקשה להאשים אותו בכך. גם טינקרבל שהייתה בעלת אישיות רב-ממדית בגרסת המקור נעה בגרסה זו בחד ממדיות בין שתי תנוחות פלקטיות: מלאת תקווה ומפוחדת. הוק לעומת זאת הוא דמות עגולה, מסקרנת ומעניינת יותר. היא אינה דמות גרוטסקית כפי שהוצגה בגרסה המצוירת וייאמר לזכותו של לאו כי הוא מצליח לגעת ולהרטיט ברגעים מסוימים, על אף היותו הנבל בסיפור. אך האמנם הוק הוא הנבל האמיתי בסיפורו של פיטר פן? בפני צופי הסרט שאלה זו תעמוד במרכזה של העלילה.