אישה העמידה פנים שהיא עיוורת במשך 28 שנים על מנת לא להגיד שלום לאנשים ברחוב. האישה הזאת היא הגיבורה שלנו. למה להגיד שלום למכרים זה כזה עול, אפילו כאלו שאנחנו מחבבים? למה כולנו מעמידים פנים שאנחנו לא רואים אנשים כל הזמן ואיך אפשר לפתור את הסיטואציה החברתית המעיקה הזאת גם בלי לזייף עיוורון?
