העונה השלישית במספר של "נרקוס" מבית היוצר של נטפליקס, הגיעה אחרי שתי עונות מוצלחות במיוחד עם קהל צופים גדול, שחיכה בהתרגשות משהו לעונה החדשה, בידיעה שלפחות במישור אחד תהיה שונה מקודמותיה; פבלו אמיליו אסקובר גוויריה, שהיה הלב הפועם של העונות הקודמות, סיים בהחלט את תפקידו בסדרה.
משנגמר מה לספר על פבלו הסדרה עוזבת את ביתו ואת מדיין, אבל לא את קולומביה, ועוברת להתמקד במי שבעבר עבדו אתו – הקרטל של קאלי. בראש הארגון ניצב חילברטו רודריגז – האח הבכור והבכיר ברביעית הסוג-של-אחים שמנהלים את הקרטל, המהווה את הראש, הפנים, היד הלוחצת ובאופן כללי, מי שפוגש את העולם בשם הקרטל. לצדו ניצבים מיגל, אחיו – מי שנמצא בצלו הכבד והגדול של הראש, צ'פה – האחראי על פעילות הקרטל בניו יורק וללא ספק הקלף המשוגע שבחבורה, ופאצ'ו – הצעיר, הפרובוקטור וחובב שפיכות הדמים המובהק מבינם. 
בניגוד לאיך שדברים התנהלו אצל מר אסקובר, מעדיף הקרטל החדש להשאיר את עבודתו ואת ראשיו בין הצללים, כפי שלמדנו עליהם כבר בעונות הראשונות. אבל כבר בתחילת העונה החדשה ההעדפה הברורה לאחורי הקלעים כבר לא מתאפשרת, כשבהיעדרו של אויב העם מספר אחת, כל אורות הזרקורים הופנו אליהם בתור הקרטל הגדול החדש.
אז מה יעשה הקרטל כשהוא נדחף ונבעט לקדמת הבמה? טוב, אם תשאלו את חילברטו, הוא יזמן את כל הארגון כולו למסיבה מרשימה, ושם יכריז קבל עם ועדה כי הם עומדים לצעוד בדרך גדולים - כמו ג'וזף קנדי האב – ובמניפולציות על גבי מניפולציות, להכשיר את כספם על צורותיו השונות, ולהיפטר מכל העיסוקים הפחות חוקיים שלהם, נניח, סחר בקוקאין. עסקה חגיגית בחסות הממשלה הקולומביאנית.
מול השאיפה המרשימה שלהם לנקות את הידיים, עומד לא אחר מאשר פניה – הסוכן האמריקאי שלא מפחד ללכלך את ידיו על מנת להוריד את הקרטלים האלימים והמסוכנים של קולומביה. לצדו בהמשך העונה יעמוד גם חורחה סלסדו – ראש האבטחה של הארגון, והמצפן המוסרי של הסדרה, שעבר צד והפך לאחד המלשינים החשובים במלחמה בקרטל של קאלי.
במאבק בין החוק לפשע בעונה השלישית של הסדרה, היה מעט מאד עניין. כלומר, הסדרה השכילה להשתמש בכל הכלים הקולנועיים שברשותה כדי לייצר מתח ודרמה, אבל הסיפור עצמו היה קצר ומהיר, דל מאוד, מרובה בהצלחה חד צדדית מעייפת ועמוס בדמויות שלא מצליחות לכבוש את המסך ואת הקהל כמו שעשתה הדמות של פבלו אסקובר.
