האם יש טעם לכעוס על סדרת טלוויזיה? כנראה שלא, לפחות לא מבחינה מקצועית. הרי יש כל כך הרבה מה לראות, אז למה לא פשוט לנצור את הרימון ולדפדף הלאה בנועם? כי לפעמים השפע הבלתי נגמר הוא לא גורם מונע אלא דווקא מדרבן. על הרקע שלו עולות יצירות שמתיימרות לשבור את המונוטוניות, לעיתים גם את של עצמן, וכשנדמה שהן לא מצליחות, הפער בין ההבטחה הגדולה לתוצאה המאכזבת מתמלא לעתים בזעם שמבעבע ומוצא את דרכו גם למילה הכתובה.
וכל זאת כדי להקדים ולומר: "קווין יכול להזד**ן" ("Kevin Can F**k Himself"), שעולה היום (שישי) באמזון פריים וידאו, היא ככל הנראה הסדרה הכי מרגיזה של השנה. לא הכי מאכזבת, לא הכי גרועה - פשוט מרגיזה. זה דווקא רגש הולם בהתחשב בכך שהיא בעצמה זועמת, מהפרמיס ועד הכותרת שלה. העלילה הפשוטה - אליסון מק'רוברטס (אנני מרפי, "שיט'ס קריק") היא עקרת בית שמואסת בחייה ורוצה שינוי - נטענה בכל כך הרבה גורמים שהיו אמורים להפוך אותה למוצר הכי מקורי מזה שנים, אבל שורה של החלטות מטופשות כתשו את כל הבאזז הגדול שלה לאבק של אכזבות קטנות וקטלניות.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר