מה שהלב רוצה: "האחרונים מבינינו" העניקה לגיבורים שלה סיבה לחיות

מה שהלב רוצה:


ההצלחה המסחררת של העונה הראשונה של "האחרונים מבינינו" היא מסוג החידות שכיף לדוש בהן. כפי שכבר נכתב כאן בביקורת שליוותה את עלייתה, היא לא מציגה חידוש מיוחד, ואפילו לא מקפיצה מחדש בהתקף של נוסטלגיה ז'אנר שזכה בעבר להצלחה. "המתים המהלכים" עדיין ממשיכה לחולל ספין אופים אינסופיים, ודיסטופיות על מחלות, מגפות ואסונות היו מנה פופולרית בתפריט הטלוויזיה של השנים האחרונות. ובכל זאת, לא רק ש"האחרונים מבינינו" הצליחה להפוך להצלחה אדירה בקרב חובבי הז'אנר, היא גם משכה אליה קהלים שלא בהכרח מתחברים לתכנים מהסוג שלה. ייתכן שהתשובה לשאלה הזאת, או לפחות חלק ממנה, נמצאת בדמיון המפתיע שלה לסדרה אחרת שבה מככב פדרו פסקל, "המנדלוריאן". והפרק התשיעי והאחרון של העונה הראשונה מדגיש עוד יותר את הכוח של הרעיון הזה.