לירון ויצמן אמרה אלף פעם "מדהים" במהלך גמר "אקס פקטור". זה היה רחוק מזה

היו ימים יפים יותר לריאליטי השירה הישראלי, חייבים לומר, מאשר הקדנציה הנוכחית של "אקס פקטור לאירוויזיון" (רשת 13) שהסתיימה לה אמש. קשה להסביר את עייפות החומר: יכול להיות שהתכנית סבלה מדעיכת גל העניין באירוויזיון אחרי הטירוף סביב הזכייה של נטע ברזילי, ויכול להיות שהיא עוד מחפשת את זהותה, כשם שלכוכב הבא לקח לא מעט זמן למצוא את שלה. אבל המשמעות היא זהה: התכנית הזאת התקשתה למצות את הפוטנציאל, לאורך העונה ובוודאי בסופה. משחק המילים עגום, אבל אין מנוס ממנו - שום אקס פקטור לא היה לתכנית הזאת, גם לא בגמר.

בשביל עונה טובה של תחרות כזאת צריך מתמודדים אדירים או שופטים מרתקים, ובדרך כלל מספיק צד אחד של המשוואה. באקס פקטור לאירוויזיון לא קיבלנו הפעם לא את זה ולא את זה. העונה דווקא התחילה באופן מבטיח, עם שלב אודישנים מסקרן (אם כי ארוך ומלוקק מדי), אבל לאורך השלבים האחרונים כבר התברר כי המקוריות נזנחה לטובת מועמדים פרווה, קל וחומר כשנחשפו השירים, הלא-זכירים ברובם, שהגיעו לקו הגמר. גם מהשופטים לא הגיעה שום בשורה בין השתפכות מוגזמת אחת לאחרת והרבה מילים שנזרקו לאוויר סתם. כך הפכה לה מה שיכולה הייתה להיות חגיגת גלאם זוהרת, בחסות עונה ארוכה, פורמט מבלבל ותוכן שיווקי בוטה - לאירוע מפוהק, בלתי מרגש בעליל. קשה לשים בדיוק את האצבע על נקודת התורפה - זו לאו דווקא בעיה ספציפית, כי אם מכלול ארוך, בינוני ומייגע.