יש רגעים בהם נדמה שבכל זאת שוררת מעל קיומנו העלוב השגחה עליונה. למשל, כאשר מספקת חתונמי פרק פיצוי על מפגש הזוגות המעפן. פתאום נראה ברור שהמפגשים צריכים להתבצע בפורמט מרובע - היכן שאי אפשר לברוח מהשאלות הקשות. זה לא חיובי לזוגיות בשום צורה, אבל בטוח יותר מעניין.
ובנושא דומה, נסגור פינה מהטור הקודם, שבו טענתי כי עינת הלוקה בתסמונת הדיסקרטיות היתרה ע"ש קארין. פנו אליי צופים שהצדק עמם, וטענו כי יעל היא הראויה לביקורת, על שחשפה את עברה של עינת כאאוטסיידרית לפני בן זוגה לתהליך. ואכן, מאוחר יותר ראינו איך קשייה החברתיים הובילו את לירון לשרשרת חרדות שסופה בשאלון בריאות.
לפעמים קל לשכוח שהאנשים הנשואים שלפנינו יוצאים בסך הכל כמה שבועות, תקופת זמן שבה מותר ואף מומלץ להסתיר צדדים בלתי פוטוגניים באישיותנו. אני מאמינה שגם יעל יודעת את זה, אבל איך היא נוהגת לומר? "אני מתה מסקרנות". חברים, יעל מבינה ריאליטי. תהליך או לא, בא לה סינקים טובים, ובא לה אותם עכשיו. כצופת "חתונמי", איך אשפוט אותה על זה? אל תיאלצו אותי לבחור בין מוסר לג'וס.