יותר שאנסון ויותר פאסון: הלקח שישראל צריכה ללמוד מאירוויזיון 2021


אחד השירים החביבים השנה בגמר האירוויזיון היה "דיסקוטק" של להקת "דה רופ" הליטאית. קודם כל בזכות האנרגיות של הזמר, הכוריאוגרפיה המופרכת והתלבושות הצהובות להחריד, אבל גם בגלל הנושא - ההתעקשות לרקוד בבית כי זה לפחות בטוח. הרקע ברור: החרבת חיי הלילה על ידי נגיף הקורונה, שחיסל גם את אירוויזיון 2020. רק עכשיו, שנתיים אחרי השבוע ההוא בתל אביב עם קובי מרימי ומדונה, וכשאירופה ממש בשלבים ראשונים של חזרה לחיים, אפשר שוב לרקוד ביחד: התחרות הצליחה לעמוד שוב על רגליה ברוטרדם.

היה בזה משהו מרגש. גם אם הישראלים חיים כבר בעולם שהמגפה העולמית כמו מעולם לא הייתה בו, הרי שרוב הכדור עדיין שוקע תחת המעמסה. אירוע בקנה מידה של האירוויזיון - הופעות פופ עם פירוטכניקה, אלפי אנשים בתוך אולם ואמנים שמגיעים מכל העולם - נראה לרוב האנושות עד לא מזמן כמו זיכרון נוסטלגי רחוק שבלתי אפשרי יהיה לשחזר בעתיד הנראה לעין. כך, בין אם הוא ייצר להיטים היסטוריים או לא, אירוויזיון 2021 היה בכל מקרה ניצחון ענק של עולם התרבות ושל אירופה בסיומו של מאבק אימתנים.