גמר "חתונמי" מתקרב בצעדי זחל גידם ובקרוב נגלה מי מהזוגות נפרד ומי מהזוגות ייפרד יום אחר כך. עד אז, עוד קצת שירים במכונית נוסעת, עוד מפגש זוגות מיותר ואותם הקונפליקטים הרגילים בין הזוגות בצורתם הרגילה והממוחזרת. חוץ מאצל שי והדס, שאינם זוג.
שי הוא אולי החתן הכי פחות רצוי בתולדות "חתונמי", והכחשת המציאות שלו מעוררת השתאות, כי היא מאפשרת לו בו זמנית להיות גם המאושר שבהם. גם הבוקר הוא זורח בעקבות לילה שבו נכפה על הדס לישון איתו באותה המיטה. הוא היה מעדיף חיבוקים וכירבולים, כשם שאני הייתי מעדיפה להתנייד על חד קרן, "אבל זה עדיין צעד", הוא מרגיע את עצמו. אולי, רק לא ברור לאיפה.
גם הפרק מתברר שנפלנו על שכפול של פרקי החתונה, רק שאת המכתבים המייגעים מחליפים אלבומים מייגעים, ואת ההכנות הארוכות - דאגות כלליות לגבי העתיד. המריחה הזו כמעט מעוררת געגוע לפרק המומחים או, שלא נדע, פרק מפגש המשפחות. בדומה להדס, גם "חתונמי" לא יודעת מתי לחתוך.
שי מציין כרגיל שהדס יפה, וגם היא שמחה לגלות שלא ניכר עד כמה סבלה מכל רגע. "איך את מרגישה?", שואל אותה שי. הדס מתה לגזור את החוגר ולעוף מכאן, אבל את זה היא לא יכולה להגיד, וכשהדס לא יודעת מה להגיד, היא עונה, "מלא רגשות". זה לא שקר מוחלט, כי גם תשישות, סלידה וגועל הם רגשות במנעד האנושי.
"חתונה ממבט ראשון": התגובה של איתמר לקארין מעלה חשד שזה תעלול עריכה
