זהירות: צריכה מוגזמת של אבישי בן חיים עלולה לגרום לפגיעה בדמוקרטיה


עכשיו מה בעצם קורה פה? כדאי להתעכב רגע על איזה עניין מרתק, שמאוד קל לפספס אותו. מגיע יניב ביטון, שהוא באמת אחד מגדולי הדור, לפחות בכל הקשור למשחק וקומדיה, ונותנים לו משימה בלתי אפשרית: להיות מצחיק יותר מאבישי בן חיים. החיקוי מבריק, אחד לאחד, וביטון מצליח לתפוס את הניואנסים הכי קטנים, מתנועות הידיים ועד החיוך התמים-אך-מקריפ - ובכל זאת אין לו סיכוי. למעט כמה רופאים מתמחים במחלקות הקורונה, קשה לחשוב על אדם שנאלץ לעבוד קשה יותר בימינו מאשר יניב ביטון, עם סיכויי הצלחה קטנים יותר. לא משנה כמה מגוחך יהיה החיקוי, לא משנה כמה הטקסטים שישימו בפיו יהיו מטופשים, הם לעולם לא יוכלו לעמוד באמת מול המקור של הדוקטור. זה קרב אבוד מראש.

בעוד מהחיקוי של יניב ביטון עדיין אפשר ליהנות, הבדיחה שהיא "הפרשנות" של אבישי בן חיים כבר מזמן הפסיקה להצחיק. התיאוריה המופרכת שלו, שאונסת כל אירוע פוליטי לתוך מסגרות שנפרצו כבר לפני עשרות שנים, מעולם לא הייתה ראויה לבמה רחבה. מהותה, מאז ומתמיד, הייתה לחתור תחת שלטון החוק במטרה להצדיק את המשך כהונתו של נאשם בפלילים בתפקיד ראש הממשלה. בגמישות רטורית של נערת גומי, הצליח בן חיים שוב ושוב להתאים את התיאוריה שלו להתפתחויות השונות בפרשה, עד שהגיע לשיא והאשים את כל מערכת הצדק הישראלית בקשירת קשר נגד המנהיג האותנטי של ישראל השנייה. כן, המולטי מיליונר מקיסריה, אל תתנו לעובדות לבלבל אתכם.