העונה הרביעית של "ווסטוורלד" היא הטובה ביותר מאז הראשונה. למעשה כמכלול, בהנחה שהפרק האחרון לא יהיה מפח נפש אדיר, העונה הרביעית של "ווסטוורלד" בעיניי היא היחידה שטובה מלבד הראשונה. הרגש בה הוא החזק והעקבי ביותר מאז ראשית ימיה של הסדרה. יש בה עלילות טובות, טוויסטים נהדרים, חידות שכיף לנסות לפתור ורעיונות פילוסופיים אמנם מוכרים אך תמיד מעוררי מחשבה.
אולם גם ככזו, "ווסטוורלד" שוב ושוב ממחישה שעליה לחתור מיידית אל סופה, ופרק כמו "מטנויה", השביעי לעונה הרביעית, הדגיש את זה במיוחד. לא פחות מארבע דמויות ראשיות "נהרגות" בפרק הזה: וויליאם המארח דוקר את וויליאם המקורי ואז יוצא ויורה בראשיהן של הייל ומייב, מרסק את יחידות הבקרה שבראשיהן - גופות מארחים בשחור (מייב), אדום (הייל) ולבן (המארח הבסיסי) ששוכבות בבריכה הכחולה. דקות אחרי כן וויליאם עושה את אותו הדבר גם לברנרד.
מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר
"ווסטוורלד" עונה 4 פרק 7: משחק אחד אחרון
