סוף השבוע האחרון היה שייך כולו לספיר ברמן, לצד הריאיון המאלף שהעניקה לחדשות סוף השבוע וזכה כאן לפרגון מוצדק, עלתה גם הפרסומת החדשה והסופר מושקעת בכיכובה לחברת yes וקיבעה את מעמדה כאייקון תרבותי. הקמפיין החדש מציב את ברמן לצד נועה קירל במסע שהוא מחווה לסרט הקאלט "פרסיליה מלכת המדבר", שופטת הכדורגל מסיימת את עבודתה על המגרש, עוברת לשמלת ערב ויוצאת מאצטדיון הכדורגל הישר אל המדבר, בו היא פוגשת את קירל, שורה של מלכות דראג ואת האוטובוס המפורסם.
הפרסומת הזאת, כמו כל דבר שקשור בברמן בחודשים הספורים מאז יצאה מהארון באותה מסיבת עיתונאים היסטורית, זוכה לתגובות קיצוניות משני הצדדים: יש מי שמתפעלים ממנה ורואים בה ניצחון בזמן שאחרים מוצאים בה ניצול ציני וחוסר הבנה. אני שייך לקבוצה הראשונה. אם לעשות טייק-אוף על המסר של החברה המפרסמת - 90 השניות של ברמן בהפסקת הפרסומת הן אירוע שהוא לא שלם אבל הוא לגמרי מושלם.
מיד בתום אירועי חודש הגאווה, וכאשר נשים טרנסג'נדריות וגברים טרנסג'נדרים הם עדיין הקבוצה הכי פגיעה תחת הקשת הלהטב"קית, הרצון לדייק את המסר של הקמפיין ברור. אני לגמרי מאמין למי שנפגעו מהפרסומת, בעיקר מכך שספיר ברמן מופיעה בה כאשר היא רוקדת ליד קבוצה של מלכות דראג והמסר: "לא שלמים עם הטלוויזיה שלכם? אל תתפשרו!". רוצה לומר, איך אפשר להשוות בין התחושה של חוסר השלמות של חיים בגוף הביולוגי הלא נכון והחלפת ספק תוכן טלוויזיוני? עם זאת, מדובר במקרה קלאסי של הסתכלות על חצי הכוס הריקה, כאשר בפועל יש כאן הרבה יותר מכוס שלמה ומלאה בכל טוב של קבלה והכלה.
הפרסומת של yes עם ספיר ברמן היא הרגע הגדול ביותר לטרנסג'נדרים בישראל
אולי תרצה לקרוא גם
