מה מנג'ס יותר, אנשים שמתייחסים למיניות האנושית כטאבו, או אנשים שמדברים כנגד התפיסה הזו? אני בדרך כלל משתייכת לסוג השני, ואולי דווקא בגלל זה קצת שבעתי מהנושא. סדרות שבאות "לנפץ את הטאבו המיני" הולכות איתנו כבר שלושה עשורים אחורה, ואין דבר שמדיף ניחוח ניינטיז כמו שמה המתורגם של סדרת הדוקו החדשה בנושא מבית הולו, שעלתה השבוע בהוט ויס, "עולם הסקס עם קארה דלווין".
"קארה דלווין יוצאת למסע חובק עולם כדי ללמוד את כל מה שניתן על מיניות האדם", נאמר בתקציר, שאיפה יומרנית עבור סדרה בת שישה פרקים. דרך מחקרה חובק העולם היא לומדת על עצמה, ותסביך הזהות שלה הוא נקודת הפתיחה למסע כולו. היא מעידה על עצמה שהיא נמשכת לשני המינים אבל יותר לנשים, ושהיא לא מרגישה בדיוק אישה אבל גם בוודאות לא גבר. "לסבית גרועה", היא מכנה את עצמה, מאחר שעד צילום הסדרה מעולם לא לקחה חלק בקהילות קוויריות ומצעדי גאווה, אף שהיא חשה עמם הזדהות עמוקה.