"המורדים: הדור הבא": ביקורת סדרה

"המורדים: הדור הבא" היא סדרת המשך של נטפליקס לסדרת הלהיט "המורדים", אבל לא לגרסה הארגנטינאית שהפכה ללהיט ענק בישראל אלא לגרסה המקסיקנית והלא מוכרת במחוזותינו שיצאה בשנת 2006. למי שהספיק לשכוח, "המורדים" הייתה טלנובלת נעורים שזכתה לפופולריות עצומה בקרב נערים וילדים. בתור סדרה שקהל היעד שלה היה צעיר כל כך, היא לא הייתה חפה מבעיות. היא הייתה קיטשית, צפויה לרוב וקווי העלילה נמרחו לאורך פרקים רבים לעיתים תכופות. עם זאת, יש סיבה שהיא השפיעה כל כך על בני נוער רבים. היא הייתה הרבה יותר מהמגרעות שלה. היא הציגה בפני הדמויות קונפליקטים אמיתיים, מורכבים. הדמויות שלה טעו ולמדו, התפתחו וגדלו ככל שהפרקים חלפו. היא לימדה לקחים והעבירה מסרים על החיים לא רק למנואל, מיה ופאבלו, אלא גם ובעיקר לצופים שלה.

כריס מורנה, היוצרת של שתי הגרסאות של "המורדים", יחד עם סדרות נוער מצליחות אחרות כמו "קטנטנות" ו"כמעט מלאכים", לא לקחה חלק בחידוש המקסיקני הנוכחי. מורנה היא כותבת ומפיקת טלנובלות מהמוכשרות והמצליחות בעולם בשני העשורים האחרונים. כאשר גיליתי שהיא אינה חלק מהפקת הסדרה, ידעתי שלשחזר את הכתיבה החכמה אך הקלילה של המקור, תהיה משימה עם סיכויים קטנים להצלחה. לצערי, צדקתי. "



המורדים: הדור הבא" מגוללת את סיפורם של מוזיקאים צעירים שמגיעים לביתר הספר "אליט ויי סקול", אותו תיכון מהסדרה המקורית, כמעט 20 שנה לאחר עלילותיהם של הלהקה שהתחילה את הכל. שישה נערים, בהובלתם של הדמויות הראשיות - אסטבן (סרחיו מורי) וחנה (אזול גואיטה), משובצים לשני חדרים של שלשות, ויוצרים קשר ראשוני. יחד הם חוברים ללהקה, אך משולשי אהבה ושקרים שצצים בדרך מסבכים את העניינים. חואן, כפי שמתברר בהמשך, הגיע על מנת למצוא את אמו. בשביל להצליח בכך, הוא צריך להוציא מידע משותפו ללהקה, לוקה (פרנקו מאסיני). בדרך יש שלל התאהבויות, רומנים ותככים בין חברי הלהקה, כפי שמצופה מסדרת נוער סטנדרטית.