"המדובב" הוכיחה שוב שקשה להתחרות במה שהיא מספקת

נדמה לי שבשנים האחרונות אנחנו בודקים כמה כדאי לנו לצפות בסדרה באותם הכלים בהם היינו בוחנים כדאיות של השקעה בנכס. אנחנו מתייחסים ללוקיישן, או יותר נכון ללוקיישנים, תוהים כמה כסף עלה להפיק כל פרק והאם זה משתקף מהתוצר הסופי. בכלל, נראה שאנחנו שמים משקל רב על החוויה הויזואלית ומפחיתים מהחשיבות של אלמנטים חשובים אחרים כמו תסריט טוב או משחק אמין. זה בולט יותר בסדרות בינלאומיות כמו "בית הדרקון" ו"שר הטבעות: טבעות הכוח" אבל גם בהפקות המקומיות התחילו לדבר יותר ויותר על תקציבים, לוקיישנים וערכי ההפקה וקצת פחות על הסיפור (סדרות כמו "שעת נעילה" ו"קרתגו" עולות לראש במקרה הזה). ואז מגיעה סדרה כמו "המדובב: חשבון פתוח" (עונתה השנייה של "המדובב") ומזכירה לנו שתסריט טוב ומשחק מצוין הם משהו שקשה להתחרות בו.