"האחיין שלי בנץ": ביקורת סדרה

כמו כל דבר טוב, גם ההתמכרות שלי ל"אחיין שלי בנץ" הגיעה באיחור אופנתי. אבל כשכל הפייסבוק שלי היה מלא באנשים שלא מפסיקים לדבר על הקסם הזה, הייתי חייבת להבין על מה מדובר. תמיד אמרתי שהתוכן שנוצר בתאגיד הוא האיכותי ביותר שיש לנו כאן. התוצאה לא משתנה כשמדובר על התוכן של 'כאן חינוכית'. כיף לראות סדרה כזו שלא מזלזלת במוח של הצופה שלה למרות הגיל הצעיר ואפילו מצליחה להיות חוצת דורות. "האחיין שלי בנץ" ממשיך את הדפוס הזה ואולי אפילו מהווה את הסדרה הטובה ביותר של 'כאן חינוכית' עד כה עם סיטקום שמצויד בקאסט מושלם ובדיחות שלא היו מביישות כל סיטקום שהתמכרנו לעשות לו בינג' בנטפליקס.

יוני (דניאל קורן) הוא מורה להיסטוריה שמאוהב בקולגה שלו שיא-גל (הראשון מבין משחקי המילים הכה מעולים שיגיעו בהמשך) שכל חלומו הוא להיות מנהל התיכון בו הוא מלמד. לאחר שחלומו מתנפץ הוא עושה עסקה עם השטן (מאור כהן), מילולית, בה נאמר בשורות הקטנות שעל מנת להגשים את החלום הוא צריך בסך הכל לדאוג שבנו של השטן- בנציפר, יעבור בגרות מלאה, וגם יגור איתו למשך כל אותה התקופה.