"דני קרוון" הוא פייבוריט לזכייה בפרס אופיר, ולמרות הפספוסים אפשר להבין למה


כל מי שבילה מספיק זמן בבאר שבע מכיר מקרוב את אנדרטת חטיבת הנגב, הממוקמת על גבעה המשקיפה על העיר ומוקדשת ללוחמי החטיבה שנפלו במלחמת העצמאות. זה מבנה בטון מוזר ומרתק, מבפנים ומבחוץ, שכבר מזמן הוא לא רק אתר זיכרון - אלא גם מקום מפגש שמזמין אליו תושבים רבים לטיול שקיעה או פיקניק. המונומנט העצום הזה משולב לחלוטין בחיי העיר.

את האנדרטה, כמו עשרות עבודות בלתי נשכחות הממוקמות במרחב הציבורי בישראל ובעולם, יצר האדריכל דני קרוון, שהלך לעולמו השנה בגיל 90. בין המפורסמות שבהן ניתן למנות את הכיכר הלבנה וכיכר התרבות (היא כיכר הבימה) בתל אביב, כמו גם את האנדרטה היפהפייה לזכר הצוענים שנרצחו על ידי הנאצים בברלין, הסמוכה לאנדרטת השואה. כמו אנדרטת הנגב, אלה יצירות אמנות שממשיכות להעסיק מאוד את האנשים בסביבתן, מסיבות פונקציונליות, תיירותיות או פוליטיות.

בהתאם, יחסי הגומלין בין מבנים ואנשים הם גם הנושא של הסרט התיעודי ששודר אמש (רביעי) בכאן 11 על האמן המוערך וחתן פרס ישראל, הנקרא בפשטות "דני קרוון" ונחשב לפייבוריט בקרב על האופיר. זהו אינו ממש סרט ביוגרפי, כי אם גיאוגרפי: הוא קופץ עם האמן - המבוגר מאוד אך גם נלהב ונזעם כילד - מעבודה לעבודה שיצר.