דיסני+ עולה בישראל: מדריך צפייה לסדרות ולסרטים ...

מה אם? - סדרת האנימציה הקאנונית בת 9 הפרקים מבוססת על סדרת חוברות שהחלה ב-1977 והציגה מה היה קורה אם מקרים מפורסמים בעולם הגיבורים של מארוול, היו מתרחשים מעט אחרת. לאחר אירועי "וונדה-ויז'ן" ו"לוקי", שהובילו ללידת המציאויות המקבילות ("המולטי-וורס"), "הצופה" - חייזר כל-יכול שנשבע בתחילת היקום לפקח אך לא להתערב על השתלשלות האירועים בשלל יקומים מקבילים - לוקח אותנו לכמה מהסיטואציות המוכרות ביותר ב-MCU, רק מזווית אחרת. "מה אם?" מוכיחה שוב שהטלוויזיה הפכה למעבדת הניסויים של החברות הגדולות – הלהיטים ה"שמרניים" יותר נשלחים למסך הגדול, ואילו הרעיונות שמפרקים דמויות מוכרות ומרכיבים אותן מחדש מבצבצים על המסך הקטן. בעונה הראשונה, זה עובד – נקווה שזה יקרה גם בעונה השנייה. (מבקר: דניאל עמיר)

לוקי - הסדרה גרנדיוזית ביותר ששירות הסטרימינג ראה, אך יחד עם זאת, התוכן הלא-מארוולי ביותר שהחברה יצרה. איך כל זה מתקיים זה לצד זה, ולמה זה עובד כל כך טוב? החברה המנוסה השתמשה בחיבת המעריצים לדמות האל הבוגדני (כולל של מעריץ אחד שמגלם אותו ומפיק בפועל את הסדרה, טום הידלסטון), כדי להכיר לקהל הרחב את האיום הבא של ה-MCU, פוסט ת'אנוס: מלחמת מציאויות. בין אם אתם סבורים שמארוול הרסה במחי יד את הוליווד העצמאית או בין אם אתם הולכים לישון כל לילה עם פיג'מת קפטן אמריקה, "לוקי" היא סדרה שראויה לצפייה ולהערכה של ממש. (דניאל עמיר)



מפלצות בעבודה - האם סדרת האנימציה מסוגלת לאזן בין נוסטלגיה טובה, בידור לקהל הצעיר שלא גדל על המקור של "מפלצות בע"מ, ויצירת דמויות חדשות שיכולות להחזיק את הפרנצ'ייז מכאן והלאה? התשובה היא כן. "מפלצות בעבודה" מוצאת את גיבורינו (בילי קריסטל וג'ון גודמן שחוזרים לתפקידיהם כמייק וסאלי, בהתאמה) יום לאחר סצנת הסיום של הסרט הראשון: המנהל המושחת ווטרנוז נכלא, והצמד תופס את עמדת הניהול ב"מפלצות בע"מ", כדי להוביל שינוי במונסטרופוליס ולהחליף את אנרגיית הצעקות באנרגיית צחוק. זהו תוצר חמוד, מלא לב ומצחיק, עם כבוד למקור אך עם הסתכלות קדימה. לא תמיד תמצאו כנות בהמשכים מאוחרים, אבל זהו מקרה חריג. (מתן יניב)

המנדלוריאן - גם העונה ראשונה של הסדרה שמתרחשת ביקום "מלחמת הכוכבים" הייתה נהדרת, וכך גם העונה השנייה שעמדה בציפיות של קודמתה בגדול. העונה השנייה של הסדרה עוקבת אחר צייד ראשים מנדו המנדלוריאן, בכיכובו של פדרו פסקל ("נרקוס"), במסעו למסור יצור קטן בעל יכולות עוצמתיות לג'דיי שילמד את היצור כיצד להשתמש בכוחותיו. בדרך, המנדלוריאן פוגש מספר דמויות מעניינות בכוכבים שונים ועוזר להן בדרכים שונות, בתמורה למידע או עזרה אחרת. הפורמט של פרקים עצמאיים, כשאת כל אחד מהם מביים במאי אחר, יוצר תחושת גיוון כשכל במאי מעניק את המגע האישי שלו ליצירה. מבחינה ויזואלית, הקרבות והמרדפים מעלים את הדופק ומאוד קולנועיים. קשה להתכחש לכך ש"המנדלוריאן" היא סדרה מאוד מהנה, גם עבור מי שלא בקיא בהיסטוריה של הסאגה. היא שומרת על הסגנון והאסתטיקה של המותג הישן, אך מוצאת דרכים חדשות ומעניינות להציג אותם. (מתן יניב)