זה היה פעם כמעט יום חג: פעם בארבע שנים משפחות היו הולכות יחד לקלפי, ויוצאות לבלות. באוויר הייתה חגיגה של אזרחות פעילה ודמוקרטיה בריאה ככל האפשר, וציפייה דרוכה לקראת מציאות אחרת שתתגלה עם פרסום המדגמים. בפעם הרביעית בשנתיים, נאמר זאת בעדינות, הזוהר הועם. זה כבר לא אירוע חריג מדי אחרי הכול.
ובכל זאת, לטלוויזיה יש ריטואלים משלה בכל פעם שמתקרב יום הבוחר, ושם עדיין החגיגה נמשכת: ראיונות עם ראשי המפלגות, שידורי תעמולה מופרכים יותר ופחות ובעיקר - צחצוח עצמי. במסגרת התחרות בין הערוצים על הרייטינג, המהדורות היו לובשות חג, אוספות גימיקים ומצטיידות באולפנים שנראים אחרת - בכל זאת מדובר היה ברגע שיא של האקטואליה, שכולם צריכים להיראות בו במיטבם.
אמש חשפו בערוצים 12 ו-13 דוגמית מעיצוב המסכים באולפנים החגיגיים של בחירות מספר ארבע. הטרנד המסתמן: במקום אולפן ערב בירושלים הקפואה למרגלות הכנסת - הפעם נשארים בבית, עם דימוי מלאכותי של המשכן, שעליו מוצגים כלל הנתונים ומספרי המנדטים ובו מוקמות הקואליציות האפשריות. "החזרנו הערב לאולפן את מליאת הכנסת", הכריז אודי סגל, ובעוד במהדורה המתחרה התלוצצו: אם יונית לא תבוא אל הכנסת, הכנסת תבוא אל יונית, כפי שאמר הפרשן הפוליטי עמית סגל בעודו צועד לעבר המשכן הממוחשב.
דימויים חגיגיים של הכנסת יככבו באולפנים. זה מעולם לא נראה כל כך כמו אשליה טלוויזיונית
