היינו יכולים לזכור את האוסקר הזה כערב שבו נשים וחירשים עשו היסטוריה, אבל האלימות המילולית של כריס רוק והאלימות הפיזית של וויל סמית הפכו את הלילה החגיגי לסיוט. אז למה בכל זאת יצאנו ממנו עם סיבה לאופטימיות?
היינו יכולים לזכור את האוסקר הזה כערב שבו נשים וחירשים עשו היסטוריה, אבל האלימות המילולית של כריס רוק והאלימות הפיזית של וויל סמית הפכו את הלילה החגיגי לסיוט. אז למה בכל זאת יצאנו ממנו עם סיבה לאופטימיות?