אמנם המילים "הנוסע השמיני" מופיעות בשמו, אבל "הנוסע השמיני: קובננט" הוא בעיקר המשך ל"פרומתיאוס". הסרט, כך אומר הבמאי רידלי סקוט, הוא השני בטרילוגיה שתהווה טרילוגיית פריקוול לסרטי "הנוסע השמיני". ואני חושב שבשלב הזה אפשר להכריז רשמית שכל העסק הזה של "במאי שעושה טרילוגיית פריקוולים לסרט מד"ב משנות ה70 שהוא ביים רק את הפרק הראשון שלה" פשוט לא עובד. כי "קובננט" לא רק ממשיך את "פרומתיאוס" מבחינה עלילתית (כלומר, בערך. מדי פעם הוא מתעלם מדברים שלא נוחים לו. אבל זה כבר מסע לארץ הניטפוקים) אלא גם מבחינת האיכות: כמו הסרט ההוא, מדובר בסרט עם סצינות יפות ומדי פעם אפילו מעניינות, שמידת ההנאה שלכם מהן תהיה תלויה ביכולת שלהם להדחיק שאין אפילו גרם אחד של הגיון ברצף הפעולות שהוביל לסצנה הזאת.
הסרט דווקא מתחיל עם פוטנציאל. צוות ספינת החלל "קובננט", שמטרתה ליישב כוכב חדש, נמצא בהקפאה קריוגנית כאשר כתוצאה מפלוץ בינכוכבי (יש לזה שם יותר יפה ומדעי בסרט) הספינה נפגעת, הקפטן של הספינה נהרג וחברי הצוות מתעוררים. האירוע הזה מערער את צוות הספינה, ובעיקר את צמד הדמויות האנושיות הראשיות: הקפטן החדש, שחושב שהצוות לא מספיק סומך עליו, ואשת הקפטן המקורי. זאת נקודת פתיחה מעניינת – להתחיל עם כל הצוות כבר מעורער רגשית, ולהגביר את הדרמה. רגע לאחר נקודת הפתיחה הזאת הסרט ממשיך בצורה כל כך אופיינית לסרטי "הנוסע השמיני" – הם מגלים אות רדיו מכוכב-לכת קרוב ומחליטים לבדוק אותו, כשבדרך הם עושים את כל הטעויות האפשריות שמאפשרות לחייזרים להיכנס לכל חור בגוף שלהם.
כל זה, כאמור, דומה להפליא לעלילה של כל סרט אחר בסדרה, החל ב"הנוסע השמיני" הראשון. אבל ב"קובננט" חסרים כמה מהדברים הבסיסיים ביותר שהפכו את "הנוסע השמיני" הראשון לקלאסיקה, ולמה שהוא – למשל, אימה.
זה לא שאין סצינות אימה ב"קובננט". זה שלאחר שצפית בכמה וכמה סרטים שבכולם הרבה סצינות של זנומורפים מתקיפים אתה כבר לא מופתע ממה שקורה איתם. מה באמת, הם קופצים על אנשים ומחבקים להם את הפנים? אני הו כה מופתע. הם מגיעים מהחושך? מהתקרה? קופצים על קירות? וואטאבר, גבר. כשאתה יודע כל צעד של המפלצת וכשאתה יודע כיצד הסצנה תסתיים, קשה לבנות מתח רציני מהדבר הזה. וכשאין מתח, מה שנשאר זה אלימות גרפית מוגברת. אז בסרט יש המון אלימות גרפית ממוחשבת. אם גופות בני אדם שנמחצים ונאכלים באנימציה זה כוס התה שלכם- "קובננט" עלול בהחלט לעשות את העבודה.
וכן, בקטע של מפלצות שהורגות אנשים, זה מהנה. יש סצינות אימה יעילות עם מגוון יצורים, ובשלב כלשהו יש גם מעין מיני-זנומורף לבן כזה וממש חמוד שהייתי מוכן לאמץ, וכחובב פאסבנדר - יש הרבה פאסבנדר בסרט הזה, והרבה פאסבנדר זה יותר טוב מקצת פאסבנדר, אפילו אם דמות הרובוט שלו לא יותר הגיונית, חכמה או בעלת אפיון עמוק יותר מבליל האנשים המעצבנים האחרים.
אבל פחד? מתח? לא ממש: בשביל לפחד צריך לחוש משהו כלפי הדמויות מלבד לקוות שכולן ימותו. הדמויות ב"קובננט" כולן גושי-בשר שמחכים שמשהו רע יקרה להם, אפילו בלי איפיון גס שיבדיל כל אחת מהאחרות. חוץ מזה, הן טיפשות. להגיד שהדמויות ב"קובננט" הן טיפשות זה לשון המעטה. דמות בסרט אימה שיוצאת החוצה לבד למרות שהיא יודעת שיש רוצח מטורף בסביבה – זאת דמות לא-חכמה. אבל דמות בסרט אימה שהולכת יד ביד עם הרוצח שכרגע מצאה ליד הגופה המבותרת של אחת החברות שלה, לעבר בקתה חשוכה ומפחידה שעליה שלט המכריז "הנה כאן מר רוצחי הרוצח המדופלם רוצח את רציחותיו" היא מעבר לטיפשה: מדובר בסוג מיוחד של טימטום. הדמויות ב"קובננט" עושות החלטות כל כך מטומטמות שההסבר היחידי להימצאותם של כל האנשים האלה בספינת חלל הוא שהחבר'ה בכדור הארץ פשוט רצו להיפטר מחבורת הליצנים הזאת ולהרחיק אותם מהכדור כמה שיותר, על מנת שלא בטעות יתרבו ויעשו עוד אנשים לא יוצלחים כמותם.
וכל זה מוביל לשאלה האמיתית שהיא: למה צריך בכלל עוד סרטי "הנוסע השמיני"? ב"פרומתיאוס" עוד הייתה נקודה לכל הסיפור הזה: הרחבה ודיבור על חייזרים אחרים כדרך לדבר בצורה לא חכמה במיוחד על "למה אנחנו כאן". אבל כאשר הסדרה חוזרת לזנומורפים עוד פעם – מה הטעם? מה עוד יש להגיד עם הזנומורפים שלא נאמר קודם לכן? אם אתה לא מוכן לחקור כיווני אימה חדשים – נאמר, אימת-גוף על איש שלאט-לאט הופך לזנומורף, או ז'אנרים חדשים כמו "הנוסע השמיני: המחזמר!" – מה עוד אתה רוצה להגיד עם החייזרים השחורים שלא נאמר כבר בשמונה סרטים, שלל משחקי מחשב ועוד עשרות עיבודים?
וכן, אני יודע שזיכיונות לא ימותו לעולם, אבל הסדרה הזאת הגיעה לשלב שבו הכל נהיה ממוחזר מדי. במקום להשתמש בעובדה שהדמויות וקווי המתאר הכלליים מוכרים על מנת ליצור משהו חדש ומאתגר, אנחנו מקבלים שוב ושוב את אותם הסרטים. למעריצים זה נהדר, ואין ספק שמי שבא ל"הנוסע השמיני" כדי לקבל סצנות "זנומורפים הורגים דברים" יהיה מרוצה מאוד. אבל לכל השאר, שלא הולכים עם קסדות זנומורף ללימודים ויוצאים מהבטן של חברים שלהם במסיבות "הנוסע השמיני" – נותר לשאול למה כל העסק הזה טוב. אוקיי, זה סרט קיץ טיפשי – אבל למה זה צריך להיות סרט קיץ טיפשי של "הנוסע השמיני", סדרה שפעם הייתה הרבה יותר מזה?
עצוב לראות את רידלי סקוט מוציא שוב סרט כזה מאכזב. הרי רק לפני שנתיים הייתה הסכמה רחבה ש"לבד על מאדים" היה סרט כיפי מאוד, כך ברור שהוא מסוגל להוציא סרטים טובים. אבל בכל הנוגע ל"הנוסע השמיני", סקוט צריך להיפרד לשלום מהסדרה המסכנה הזאת לפני שיעשה לה עוד יותר נזק. אם "פרומתיאוס" היה מחבק-הפרצופים שהכניס לסדרה את הטמטום התוקפני שלו אבל השאיר חלק מהדברים היפים בה עדיין חיים, "קובננט" הוא פורץ החזה שהורג סופית את הדברים הטובים שנשארו בסדרה הזאת.