1. הקלישאה אומרת שמדינת ישראל מתעוררת כל פעם לבחירות בתחושת דז'ה וו. המדינה חצויה. ההכרעה גבולית. המסרים רעילים - ואז שוב הולכים לקלפי. על פוליטיקאים אין טעם לסמוך, אבל על ההרגלים של הישראלים אפשר גם אפשר, ועל הטלוויזיה הישראלית - בוודאי ובוודאי.
ומפני זאת, גם הפעם לא היה קשה לנחש שיום השידורים המיוחד בערוצים המסחריים לרגל הבחירות יכלול תערובת של רעש אינסופי וטמטום אינפנטילי. יש על מי לסמוך. בשעות מסוימות נדמה היה שלא מדובר ביום חגה של הדמוקרטיה, אלא בקפיצת ראש של התקשורת לתהום.
הבוקר כבר בישר רעות. תכנית הבוקר של רשת זימנה למסך את אמן החושים שימי אטיאס כדי שיחזה את תוצאות הבחירות. הבעיה היא לא עם אטיאס, שזכותו להתפרנס ולחזות כל מה שרק ירצה, אלא עם מי שחושב שקסמים וטריקים זאת דרך הגיונית לתווך לציבור עניין כל כך מהותי. הבעיה היא עם מי שאומר לציבור: הכל קשקוש משעשע.