"ארץ נהדרת" לא חיפשה סאבטקסט במערכון על בן גביר, וזה מה שהיה כל כך חזק

ארץ נהדרת מייצרת בקביעות מעוררת הערכה מוצר ברמה גבוהה מאוד. מצליחה בדרך כלל לאזן בין סאטירה פוליטית שמלעיגה את דמויות המפתח בשלטון, לבין ניסוח מדויק של תופעות חברתיות ישראליות. בפרק פתיחת העונה שקיבלנו אתמול, נעדר האיזון הזה שאנחנו כל כך זקוקים לו, כשענייני בחירות ופוליטיקה תפסו את רוב המהדורה. אפשר להבין את זה, העונה התחילה כשאנחנו בעיצומה של עוד מערכת בחירות, והיה כל כך הרבה חומר לדחוף שם. יש הרבה מועמדים, זה פרק הפתיחה, והיה צריך לתת ייצוג של כולם וכולן, כולל הצגת דמויות חדשות שנכנסו לזירה הפוליטית ולחיינו. כתוצאה מכך, הדיון הפוליטי היה רדוד למדי, לא באמת היה אפשר להיכנס לאישיוז שמטרידים את הבוחר כדי לעשות סדר בבלגן. המשמעויות של פירוק המשותפת לא עלו, נושא הביטחון לא אוזכר בכלל, וכדומה. במקום זה קיבלנו סקירה שטחית רגילה של הדמויות הידועות בנוסח "ארץ נהדרת" - לפיד הוא ריקני, גנץ הוא קלולס, גלאון ומיכאלי מתחרות מי יותר רלוונטית לצעירים (באחד החלקים היותר טובים בפאנל, עם שני כהן בחיקוי חדש ומעולה למרב מיכאלי).