איפשהו סביב שמונה בערב בערוץ 12 אתמול אמרה המגישה יונית לוי לפרשן עמית סגל שנדמה לה שהדברים שזה עתה אמר כבר נאמרו באולפן הזה בעבר. היא אמרה את זה בחיוך של מי שמודעת לסיטואציה, אבל אולי, כמאמר שולם שטיסל, כאן צריך לבכות: הבטיחו חדשות, אבל נקלענו, שוב, ללופ של שידורים חוזרים. ישראל צוללת לעוד מערכת בחירות, לעוד תקופה של רעל-קמפיין מהזן הנורא ביותר - גועלי, נבזי וחסר בושה, שמתפשט לכל עבר. הוא מקיף כל חלקה טובה ובולע כל מה שחשוב ובעל ערך, עד שהארץ מתכסה בלכלוך.
ובכל זאת, שוב, אנחנו כאן. באולפן. אותה השעה ואותו המקום. משדרי ההליכה לבחירות בערוצים המסחריים התמסרו למערבולת הזאת והוכיחו שוב שלא למדנו דבר: נותרנו מכורים לטפל, לרכילותי ולספקולטיבי - ובאחת ויתרנו על דברים חשובים בהרבה. ברור שכך זה ייראה עד הפעם הבאה שיעלה בידו של מישהו להרכיב ממשלה, אי שם בעתיד.