אם ירדן תנקום בטל באמצעות שקרים היא תהיה גרועה לא פחות ממנו

בפרק הקודם ירדן גילתה שטל מורד, שהבטיח לה נאמנות ללא גבול, מכר אותה בשקל וחצי ליריבה הכי גדולה שלה על האי - גל. גל הערמומית הצליחה לשכנע את טל שצריך להדיח את ירדן, והוא אמר "בסדר, אבל קודם את גיא". האיש לא אסטרטג גדול, אין מה להגיד. למרות שכולם יותר טובים באסטרטגיה מסהר. הברזנט יותר אסטרטגי מסהר.

סהר הוא ביצועיסט מדהים שיודע את חולשותיו, ולכן הוא ממנכ"ל את השבט ביד רמה. הוא שומע את ההצעות של כולם, ואז לוקח את מה שנראה לו הכי פחות גרוע. זו החולשה של סהר, שכל אחד יכול לשכנע אותו לעשות כל דבר, והוא יידע אם זה היה רעיון טוב רק בדיעבד. הוא וספיר יכלו להיות צמד מעולה במשחק אם חלוקת התפקידים הייתה נכונה - סהר מבצע, וספיר זוממת ומתככת. אם הוא היה מכיר עד הסוף בחיסרון שלו ועושה כל מה שהיא אומרת, הם היו מדלגים בצעד תימני עד האיחוד, וספיר הייתה יכולה להמשיך להופיע בטלויזיה במיטבה - עם יציבה של רקדנית ופרצוף של "באתי להשקה, איפה השקית שלי?".

גם ירדן היא מהסוג הזה, החזק פיזית ומשימתית, אבל שצריך השראה ממקום אחר כדי להעלות רעיונות. טל הוא גם כזה, ולכן השותפות שלהם לא חזקה מספיק - כי טל לא צריך איתו מישהי שלא תורמת לו תכונות ויכולות שאין לו עצמו. את התפקיד הזה ממלאת גל רובין, ועושה את זה מצוין. היא יודעת איך לדבר איתו כדי להפיל לו מגננות. יש לה רעיונות, יש לה אינטואיציה - כל מה שאין לטל, וכל מה שיש לספיר וגל.

זו הסיבה שקוראים לזה משחק חברתי - אולי בתחילת המשחק הכוח הפיזי והביצועיות הם התכונות היותר חזקות, אבל אחרי האיחוד זה לאט לאט הופך למשחק של "חלשים". ירדן היא כמו סהר וטל - פיזית, אובר רגישה, ולא עלינו גם תמימה, וכתוצאה מכך - לא ממש מתוחכמת. התקף ההפתעה שהיא חוותה אחרי שהבינה שטל הקדוש לא ישמור עליה עד המוות מוכיח את זה הכי טוב.