אין לי דבר מלבד הבלוז

סלמה, פסיכולוגית שחיה עשר שנים בפריז, חוזרת לעיר הולדתה תוניס כדי לפתוח בה קליניקה. זו נקודת המוצא של הדרמה הקומית "בלוז ערבי", אבל הסיפור שהיא מספרת אינו סיפורה של אותה צעירה שאפתנית: מי שהופכות את הסרט ליצירה מצחיקה אך מועכת לב הן דווקא דמויות המשנה, שבעזרת המטפלת נוברות בנבכי נשמתן. הגיבורה אמנם נותרת בלתי מפוצחת עד הדקה האחרונה, אבל זה לא בהכרח דבר רע